2005 בע" נ' אבוטבול

החלטה

בפני בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו על זכויותיה של המבקשת, במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 0160472101, שעניינו בקשה לביצוע שטר שהגישה המשיבה כנגד המבקשת.

בבקשה לביטול העיקולים טוענת המבקשת כי ההתנגדות אשר הגישה ללשכת ההוצאה לפועל התקבלה ואף עוכבו ההליכים בתיק.

לפיכך, טוענת המבקשת, מבקשת היא לבטל את העיקולים נשוא תיק ההוצאה לפועל.

עיון בהתנגדות שהגישה המבקשת מעלה כי אכן, ביום 20/7/2010, הורה כב' רשם ההוצאה לפועל אבי כהן, כהאי לישנא: "מאחר שהוגשה התנגדות לביצוע שטר במועד (בשים לב לתקופת 20

הימים בהם שבתו עובדי בתי המשפט), אני מורה על עיכוב הליכים. המזכירות תעביר את מסמכי ההתנגדות לבימ"ש השלום ב- אשדוד (עפ"י הרשום בבקשת ביצוע השטר).".

רוצה לומר, כב' הרשם עשה שימוש בסמכותו לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד, וכך קבע.

הסמכות לקבוע אם מוגשת ההתנגדות במועד או שמא באיחור נתונה לרשם ההוצאה לפועל.

עמד על כך השופט בר אופיר בספרו בציינו: "לאחר שהוגשה התנגדות אל לשכת ההוצאה לפועל, יבדוק ראש ההוצאה לפועל אם הוגשה בתוך המועד שנקבע בתקנה 106 ואם צורפו אליה הנספחים המפורטים בתקנה 106 (ב). אם אכן הוגשה ההתנגדות לפי האמור לעיל יצווה ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד ויעביר את העניין לבית המשפט שנתונה לו סמכות לדון בתביעה על פי השטר (דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית – 2005) בעמ' 724).

ב"כ המשיבה הודה בדיון שהתקיים בפני, כי החלטתו זו של כב' רשם ההוצאה לפועל טרם בוטלה ו/או השתנתה.

יוצא איפוא כי המצב המשפטי הקיים בפנינו היום הוא כי קיימת הכרעה, מפי הגורם המוסמך לכך, כי התנגדותה של המבקשת הוגשה במועד.

יוצא איפוא, כי כל העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל, ככל שלא הוטלו תוך הפעלת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף 7(ה) סיפא לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, הרי שהוטלו שלא כדין, בתקופה שבה זכאית הייתה עדיין, החייבת, להגנה על פי האמור בסע' 7(ה) רישא.

ב"כ המשיבה לא הציג בפני כל החלטה שכזו.

ואולם, לא רק מטעם זה מצאתי לנכון להורות על ביטול העיקולים.

ב"כ המשיבה בחר שלא לחקור את המבקשת בדיון שהתקיים בפני.

כך ויתר, למעשה, על האפשרות להוכיח את קיומם של היסודות השונים הצריכים לעניין, בדיון בדבר הטלתו של צו עיקול.

רוצה לומר, יכול היה ב"כ המשיבה לחקור את המבקשת ולהוכיח, באמצעותה, הן את יסוד ההכבדה והן את שאר היסודות (כגון מאזן הנוחות).

יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך החלטתו של כב' הש' רובינשטיין ברע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ' אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ (פורסם בפדאו"ר): "הסעד ניתן מתחילה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, אולם הבקשה לביטולו הוגשה לפני ערכאה הנשלטת על-ידי תקנות סדר הדין האזרחי. בסופו של יום, כך דומה, על בקשה זו להידון בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם להוראות המצויות בהן, כדי להחיל על הנתבע את מכלול ההגנות שמקנות לו התקנות.". (ההדגשות שלי – י.ב.).

משלא הוכח דבר על ידי ב"כ המשיבה בדבר ההכבדה על ביצועו של פסק הדין, לכשיינתן, ממילא אין מקום להותרת צוו העיקול על כנם.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול כל צווי העיקול שהוטלו על זכויותיה ו/או נכסיה של המבקשת, במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 0160472101.